החלטה בתיק ע"א 15447-07-12

1.         בפניי בקשת המבקש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין מיום 24.5.12 (ת"א 40341/06), אשר ניתן על ידי כבוד השופטת הבכירה חנה ינון.

הרקע

2.         עניינה של בקשה זו בפסק דין אשר ניתן ביום 24.5.12, במסגרת תובענה על סך של 1,161,324 ש"ח, שעניינה דרישה לתשלום כספי עבור עבודות חשמל בניין שביצעה התובעת עבור חברת אדמוב, חברה לבניין והשקעות בע"מ, אשר המבקש בבקשה שבפניי הינו אחד מבעלי מניותיה ומנהליה.

3.         על פי פסק הדין חויב המבקש, באופן אישי, לשלם למשיבה סך של 502,300 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל ובנוסף חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 12,500 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

4.         בעקבות כך, ביום 8.7.2012 הוגש על ידי המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 15447-07-12).

5.         בקשת המבקש לעיכוב פסק הדין קמא נדחתה על ידי כב' השופטת ינון בהחלטה מיום 4.7.12. בית משפט קמא קבע : "על פי ההלכה אין הגשת ערעור מעכבת ביצוע פסק דין כספי. על כן, הבקשה נדחית".

6.         לאור קביעת בית משפט קמא הגיש המבקש את הבקשה המונחת בפניי.

טענות המבקש

7.         לטענת המבקש, המשיבה הינה חברה בע"מ  אשר מבצעת עבודות חשמל בקבלנות ואין לה כל נכסים ממשיים ריאליים כלשהם.

8.         לטענתו במסגרת התגובה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר הוגש לבית המשפט קמא טענה המשיבה כי יש לה נכס משמעותי והוא - מוניטין. לשיטתו מדובר בהודאת בעל דין חד משמעית בדבר העדרם של נכסים כלשהם. זאת ועוד לטענתו המוניטין לא הוכח כלל ועיקר ונוכח העובדה כי בשליטתו של מנהלה ובעל השליטה היחיד בה, מר קובי מאיר, קיימות עוד מספר חברות נוספות, הרי שהמוניטין הינו מוניטין אישי שלו ולא של החברה.

9.         לטענת המבקש במידה והערעור יתקבל והמשיבה תידרש להשיב לו את הכספים בהם חוייב במסגרת פסק הדין של בית משפט קמא, יהיה זה הגיוני מצידו של מר מאיר לסגור את המשיבה ולהותיר את המבקש מול שוקת שבורה, שכן המשיבה אינה בעלת ערך העולה על הסכום בו חוייב לפי פסק הדין.

10.        לטענת המבקש עיכוב פסק הדין לא יגרום למשיבה נזק שכן המשיבה הגישה את התביעה רק בשנת 2006 ולאורך התביעה התנהלה בסרבול רב מאוד.

11.        זאת ועוד טען המבקש כי סיכוי הערעור הינם גבוהים מאוד. במסגרת הבקשה פירט המבקש בתמצית את נימוקי הערעור.

12.        לטענת המבקש ההכרעה בשאלה האם יש ליתן סעד זמני, מורכבת מאיזון ושקלול של שני מרכיבים עיקריים- סיכויי הערעור ומאזן הנוחות.

13.        לטענתו בנסיבות דנן, מתקיימים שני השיקולים הללו ומשכך יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

טענות המשיבה

14.        לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה.

15.        לטענת המשיבה היא חברה פעילה מזה 8 שנים והמחזור השנתי שלה כ- 3 מיליון ש"ח. כמו כן טענה כי אין לה חובות ומעולם לא ננקטו נגדה הליכים משפטיים לגביית חוב כלשהו.

16.        לטענתה בידיה נכס מהותי ביותר העולה בערכו עשרות מונים על הסכום אותו היא זכאית לקבל מהמבקש והוא המוניטין שלה, בגינו היא זוכה להיקף פעילות והכנסות של מיליוני שקלים בשנה . לטענתה היא לא תוותר על המוניטין הרב שצברה, אך בשל הסכום שאמור להיות משולם לה על פי פסק הדין על ידי המבקש.